<h1>רבינו ירוחם מישרים נל"א ח"ב</h1>
<h2>דף לג.</h2>
אין לך נתפש על חבירו כלומר שלקחו לו שום דבר שחייב ליתן לו שום דבר אלא נתפש בארנון ובגולגולת כלומר מס המלך הקצוב שאם יתפסו אותו בשביל חבירו ישלם לו הכל כי דינא דמלכותא דינא כתובו'. מבריח ארי מנכסי חבירו פטור בעל נכסי' בין שהבריחו מדעתו ואפי' אית לי' פסיד' כגון פורע חובו של חברו למ"ד פטור ובין לי' לי' פסיד' ואפי' הבריחו בעל כרחו של מבריח לנטלם פטו' בעל הנכסים עד שיהיו בו ב' דברים שיהיה שלא מדעתו של מבריח ואית ליה פסידא כגון בהמה שנפלה לגינה ואז חייב בעל נכסים לשלם. וכתבו המפרשים והא דאמרינן למבריח ארי פטור דוקא כשההפסד אינו ברור כגון שהארי רחוק ואין ידו' אם יבא לכאן ואין מציל חבירו אלא מדאגה שדואג שמא יבא ההפסד' אבל אם ההפסד ברור ומציל מפי הארי נותן לו שכרו כמה שהוציא להצילן קמא כתובות. פורע חובו של חבירו אפילו בשטר חוב פטור מלשלם וכתב ר"ת ודוקא כגון מזונות אשתו שהלך בעלה למדינת הים ועמד אחר ופרנס אשתו כההיא דתנן דכתובות דאין חיובו כל כך ברור שאף על פי שחייב במזונותיה אולי תצמצם היא ותעבור זמנה וכל שכן לוה על מנת שלא לפרוע אבל חוב אחר בשטר חוב חייב לשלם דאין לך הנא' גדולה מזאת. אבל הרמב"ם כתב שפטור אפילו במלוה על המשכון נוטל משכונו בחנ' ואבד זה נותן מעותיו שהרי הי' מפייס למלו' ומוח' לו וכן בירוש' דכתובו' [פי"ג ה"ב] מפייסנא ליה עד דמחיל והגע עצמך דהוי גבי משכון מפייס הוינא ליה עד דיהיב ליה משכוניה אבל ר"ת כתב יש חולק על גמרא דידן וכן פירש ר"ח ור' אלפס כתב כמו הירוש' קמא כתובות.
